הנרי דוד: שלום הרב לייטמן. אני חייב להגיד לך שכאן אני מרגיש בבית. אולי בטלוויזיה ועל הבמה אני הנרי, אבל כאן אני דוד, ופה נמצא החיבור האמיתי שלי.
הרב לייטמן: אני זוכר שהגעת ללמוד אצלנו, היית צעיר מאוד.
הנרי דוד: כן, זה היה לפני שש שנים, בדיוק כשהחלטתי לעזוב את לימודי המשחק. אני זוכר שפתאום התחלתי לראות איך האגו שולט שם, ואיך ככל שהאדם אגואיסט יותר כך הוא מצליח יותר. הרגשתי שאני לא מסוגל להתמודד עם זה, אז עזבתי את המשחק והלכתי לנקות, לצבוע, להיות שליח, לעשות כל מיני דברים אחרים, עד שיום אחד פגשתי אותך פה. שאלת אותי מה אני עושה, ולאחר כמה מילים אמרת לי: "לך לשחק". כך התחלתי לחשוב על זה שוב, ולאט לאט, העניין במשחק חזר אליי.
הרב לייטמן: ומאז אני רואה שאתה ממשיך להגיע מפעם לפעם ללמוד אצלנו, בהתאם למהלך החיים ולתקופות שעוברות עליך. היום כבר מצאת את הדרך לשלב את לימודי הקבלה עם המקצוע והחיים שלך?
הנרי דוד: מאז שהתחלתי ללמוד קבלה, צורת המחשבה שלי השתנתה לגמרי. אני מחפש את עצמי יותר ויותר בתוך הדבר הזה שנקרא "קבלה", ואני בטוח שיש אפשרות לשלב את כל הדברים יחד. למרות שבכל פעם מחדש אני נתקל בקשיים בתוך התהליך, אני מוצא תמיד איזשהו כוח להתמיד, וכך אני ממשיך ומתקדם.
הרב לייטמן: זו צורת ההתקדמות הנכונה, על כך נאמר "כי מציון תצא תורה" - דווקא מתוך היציאות, מהקשיים מגיעים לאור, לרוחניות.
הנרי דוד: מהיציאות?
הרב לייטמן: כן. היציאות מהביטחון, הנפילות, החששות, הן סימן של התחדשות. דווקא מי שבטוח שהוא יודע הכל, שמכיר את העולם והכל כביכול ברור לו, הוא זה שעומד במקום ולא מתפתח. אדם שמתקדם, אמור להשתנות כל הזמן ולהימצא בחיפוש ובחוסר הבנה. טבעי שיתעוררו בו שאלות כמו: מי אני? איפה אני? ומהו העולם? אלה סימנים מצוינים להתפתחות.
הנרי דוד: כך בדיוק אני מרגיש.
הרב לייטמן: והיום, בזמן שאתה משחק, אתה כבר יכול לקשור יחד את התהליך הפנימי שאתה עובר בלימוד הקבלה עם התהליך שאתה עובר כשחקן?
הנרי דוד: כשאני משחק, אני מעביר את הטקסטים ואת המצבים דרכי, דרך איזו "קופסת סינון" שנמצאת בי, שבה קיימות כל הנוסחאות שהרכבתי בתוכי במסגרת לימוד הקבלה. יוצא שהכל עובר דרך זה. ואז אני שם לב, לפי התגובות של הקהל, שמשהו פתאום מושך אותו, מעניין אותו. פתאום נוצר על המסך או על הבמה משהו אחר. וגם לי יש הרגשה אחרת לגמרי כשזה קורה.
הרב לייטמן: כי אתה מרגיש שמצאת את השביל שלך בין הנשמה שלך לצופים שאליהם אתה רוצה להעביר את המסר הפנימי.
הנרי דוד: נכון, וכך אני מייצב את עצמי.
אני רוצה לשאול אותך על משהו שמטריד אותי מאוד בתקופה האחרונה. כשאני צופה בחדשות, שומע מוזיקה, או רואה סרטים שעושים היום בעולם, אני מרגיש בהם תחושה כללית של מועקה, של סוף. כאילו שהגענו אל הקצה, ואי אפשר להמשיך יותר בצורה כזו. השאלה שלי היא, האם הזמן הזה שבו אנחנו חיים, הוא באמת כל כך מיוחד? האם הוא עד כדי כך קיצוני?
הרב לייטמן: כן, אנחנו באמת חיים בזמן מיוחד. כמו שהתהליך הזה התרחש בצורה גשמית ביציאת מצרים, בימינו הוא צריך להתממש בצורה רוחנית. זהו תהליך שצריך להתממש בקרב עם ישראל ולאחר מכן בעולם כולו.
אבל בסוף התהליך הזה, באופן לא צפוי ופתאומי, קורה השינוי. וברגע שזה קורה, כל המציאות של האדם משתנה. לפתע הוא נכנס אל תוך עולם אחר לחלוטין, עולם אינסופי, מופלא ונצחי שנקרא "העולם הרוחני". וזוהי כל מטרת הקיום שלנו: להיכנס אל תוך החלק העליון הזה של המציאות, בזמן שאנו חיים בעולם הזה.
באמת ישנה היום תחושה באוויר שמשהו חייב לקרות, להשתנות. בינתיים, בגלל שהשינוי עדיין לא מתרחש, נוצרת תחושת המתח הקיצונית שעליה אתה מדבר. אך השינוי יקרה בקרוב. לפי מה שאומרים המקובלים, כל סדרי הטבע כבר מוכנים לזה.
הנרי דוד: אני חי בסביבה של צעירים, ורואה סביבי המון ייאוש ובדידות, המון אנשים ששקועים בסמים ונמצאים בכל מיני פינות חשוכות עם עצמם. מאוד כואב לי לראות את זה, ואני ממש מודה לך ולחכמת הקבלה שהראיתם לי את הדרך לחיים אחרים ומיוחדים. אני לא יכול לדמיין איפה הייתי היום אם הייתי ממשיך להרגיש את העולם לא ההסבר של הקבלה, עולם ריק וחסר תכלית.
הרב לייטמן: אלה בדיוק הדברים שאנו רוצים להסביר לדור הצעיר שמגיע אלינו. לשם כך מיועדת הקבלה. באמצעות הלימוד, האדם יכול להתפתח מבלי לחוות את הקשיים שאתה מתאר. אתה מדבר על התקדמות מתוך ניסיון מר, על הליכה בדרך שהקבלה מכנה "דרך ייסורים", אבל מטרתנו היא להתקדם בדרך שנקראת "דרך האור".
המקובלים שכתבו את הספרים האלה נמצאים בדרגה רוחנית גבוהה מאוד, ומתארים עבורנו את הדרך שבה עלינו לפסוע כדי להגיע לאותה דרגה. אם אתה כתלמיד תרצה באמת שהדרך תתגלה לך, אתה תתחיל להרגיש שהמצבים בחייך נעשים פתאום ברורים. אתה תגלה שניצב לפניך סולם שעליו אתה יכול לטפס, ולהגיע בעזרתו לעולם הרוחני. אני מקווה שבקרוב נצליח להסביר זאת לכל העם שלנו ולאחר מכן לכל העולם.
הנרי דוד: ואיך בדיוק מתבטא השינוי הזה שאתה מדבר עליו? האם הוא יתבטא רק באופן שבו אני אתחיל לראות את העולם, או שמשהו ישתנה גם בעולם עצמו? והאם השינוי הזה יקרה לאנשים מסוימים או לכל העם והאנושות?
הרב לייטמן: התפיסה תשתנה גם בקרב כל אדם וגם בקרב הכלל כולו. פתאום תתפשט איזו רוח כללית בעולם, ותוך זמן קצר כולם יתחילו לחשוב בצורה אחרת. זו תהיה מגמה כללית, מן גל שישטוף את כל העולם, וכולם יתחילו לכוון את עצמם, להשתוקק ולהיות מוכנים לקראת משהו נעלה יותר. כך מתארים המקובלים את גילוי האלוקות בעולם. פתאום אנשים יבינו שאנחנו עומדים מול הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה, ושעלינו לגלות אותו ולמצוא את הקשר עימו.
ברגע שכולנו נשתתף בתהליך הזה, המעבר בין העולם הזה לעולם הרוחני יהיה קל מאוד. "היציאה ממצרים" תקרה ממש בקלות ומתוך אושר גדול.
הנרי דוד: נקווה שבקרוב נראה את כל זה מתממש. הרב לייטמן, תודה לך על השיחה הזו.
הרב לייטמן: אני שמח לראות שהפכת לשחקן מצליח, ושיחד עם זה אתה ממשיך לשמור על דרך ההתפתחות הפנימית.
